אתמול דיברנו על ג'ייסון קיד. אמ;לק – אגדה.

אתם יודעים, כישרון, אסיסטים, אליפות, גמרים, מנהיג על ומחוץ למגרש… כל הדברים הרגילים. (אגב, אם למישהו עדיין יש ספקות באגדיותו של קיד על הפרקט, מוזמן לשלשל פתקית עם תמצית טענותיו לקופסת התלונות. אנחנו מחזיקים אותה בארון מתחת לכיור. כן, יש שם גם קליפות של בננה וקופסה ריקה של חמוצים).

העניין הוא שבין השורות של סיפור חייו אפשר היה להבין שמאחורי השחקן המצוין נמצאת אישיות שהיא, לכל הפחות ובעדינות, מורכבת. כמובן, יש את העניין עם המכות לאישתו ג'ומאנה ב2001, אבל היו פה ושם מקרים שאפשר היה לפרש בשני כיוונים. לקיחת האחריות, למשל.

כששיחק באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, לא מצאה חן בעיני קיד התנהגותו של המאמן. לו קמפאנלי היה בחור קשוח עם פה, איך נאמר, די ג'ורה. כשמשהו לא נראה לו, הוא אמר את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. בואו נגיד שאם קמפאנלי חם עליכם, אתם תדעו. בנוסף, קמפאנלי דרש משחקניו עבודה קשה והשקעה, והחזיק מכוכבים. את גייסון קיד קמפאנלי העביד בפרך. במשחקים ובאימונים, קיד היה המטרה מספר אחד. ואז, מזכיר, אבא התערב ויצא בפומבי נגד המאמן, ואז הקבוצה התחילה להפסיד, ואז המאמן פתח על השחקנים את כל הג'ורה דלעיל והוריק עליהם, כמו שאומרים, הכל. ומה עושה שחקן קולג'ים צעיר בשנתו הראשונה בעסק? יכול להוריד את הראש ולקבל את הביקורת, יכול להתעמת עם המאמן, או לאבד חשק, או כל אחת מדרכי התגובה הרגילות לביקורת קשה. קיד עשה מרד. טוב לא בדיוק מרד… אולי מחאה. או… לא יודע. בקיצור, קיד פנה להנהלה ודרש לפטר את המאמן. אתם מבינים? רוקי בקולג', יבחוש בן שלולית, מיקרוב בן דומן… הולך להנהלה ודורש לפטר מאמן! דאם בוי, יש לך אומץ… והמאמן אכן הלך. לא רק ביצים, גם יכולת השפעה יש לבחור הצעיר.

הלאה, דאלאס. הפעם הצ'ילבה הוא ג'ים ג'קסון, הכוכב בקבוצה עד שקיד הגיע. התחיל קצפת ותותים, המשיך בעימותים על השליטה במגרש, כשקיד כהרגלו לא נותן לעובדת היותו רוקי להשמיע את דעתו, השלילית, על ג'קסון, על חלקו המרכזי מדי בקבוצה ועל מה שחייב להתבצע (ג'קסון הולך, קיד וג'מאל משבורן נשארים, לפי קיד). העסק קרטע עוד שתי עונות, בעיקר בזכות פציעות ממושכות של ג'קסון ומשבורן, ואז זרתה ההנהלה את השלישייה הסוררת לכל רוח. נזכיר כמובן את המשולש הרומנטי, לכאורה, ג'קסון – קיד – טוני ברקסטון, ואת ההערה בדיעבד של מאמן דאלאס, דיק מוטה, שדברים יכלו לעבוד, אלמלא שני סכסוכים בין ג'קסון לקיד סביב נשים. תזכרו נשים. עוד נחזור לשם, כי מסתבר שג'ייסון קיד, בחור נאה ורהוט, אוהב נשים. גם כאלה שהוא משיג בזכות תכונותיו הטובות, גם כאלה שנמשכות לפרסום, וגם כאלה שאת אהבתן יש לרכוש בכסף מלא.

יעברו שנים עד שקיד יסתבך שוב בהתנהלות בעייתית במסגרת מקצועית. למעשה, שלוש וחצי עונות בפיניקס עוברות בשקט, ורק במהלך העונה השלישית בניו ג'רזי קיד נכנס לקרב צעקות עם המאמן, ביירון סקוט. לא התנהגות אופיינית לכל שחקן, אבל קיד לגמרי לא היה לבד בתחושה. למעשה, נטען כי רוב שחקני הקבוצה פתחו במרד נגד המאמן הקשוח, שלא היסס לצאת נגדם בתקשורת, וסקוט פוטר, למרות שני גמרים רצופים אליהם הגיע קודם לכן עם הנטס. בשיחות עם רוד ת'ורן, אז GM הנטס, הוא טען שהדבר האחרון שאפשר להגיד על קיד הוא שהשחקן הפסיק לשחק, או ויתר במשהו על המגרש. כל מה שהוא עשה היה מתוך חיפוש טובת הקבוצה, ועימות מול מאמן שכולם הסכימו שהגזים. האם קיד חזר על תרגיל הקולג' על שם קמפאנלי, ופנה להנהלה בדרישה לפטר את סקוט? רוד ת'ורן טוען שלא. "הוא הרגיש שאנחנו לא עושים הכל כדי להילחם על אליפות", אומר ת'ורן, "אלא מכניסים שיקולים כלכליים להתנהלות". פאקינג ניו ג'רזי, להזכירכם, לא קבוצה שרגילה לאוויר פסגות. אבל קיד שאף רק למעלה, וכשנראה שהנטס לא הולכים בדרכו… כאב לו הראש. כלומר כאב לו הראש במהלך דצמבר 2007, עד כדי כך שלא שיחק מול הניקס. התנהלות יוצאת דופן מצד שחקן ששיחק לא פעם תחת כאבים ופציעות. וכך, קיד עבר לדאלאס, שוב.

בדאלאס הכל עבר על מי מנוחות, אליפות וכאלה, ואז קיד עבר לניקס, ואז הוא פרש, ומייד, אחרי שבוע וחצי, מונה למאמן הנטס, ברוקלין הפעם. המהלך הראשון שלו היה להתעקש להביא את לורנס פראנק.

כשבעלבית שלך הוא רוסי עשיר, העוזר שלך הוא העוזר עם השכר הגבוה בליגה. ואז הוא כותב הדיווחים עם השכר הגבוה בליגה, ואז הוא המפוטר… הבנתם את העניין. חינו של לורנס פראנק סר מהר מאוד, והוא עף. למה? לא ברור ולא כזה מעניין. קיד לא הביא תוצאות בעצמו, ופוטר אחרי עונה.

מילווקי גייסה אותו. היבול – ארבע עונות בינוניות, הגנה רעה, שפע תירוצים בתקשורת בנוגע לגילם הצעיר של שחקניו, וסכסוך עם ג'בארי פארקר המתאושש מפציעה, על רקע תהליך ההחלמה המתמשך של הכוכב וונאבי. בינינו, לא כתם בגודל יוצא דופן.

עד כה, שחקן עם נוכחות על ומחוץ לפרקט, אמירות ברורות, ודרישות להישגיות. שתיים שלוש התנגשויות בסדר גודל יותר רציני, וזהו.

אה, כן, ויש גם את זה. קלאמזי טיישון טיילור…

דרך מקורית לקבל פסק זמן כשאין לך, ואולי קצת מגוחך. מלוכלך ברמה יוצאת דופן? לא ממש.

קיד היה מקורי בהתנהלות גם כשהיה שחקן. תשאלו את מייק וודסון…

וודסון כמובן מתלונן על ההתנגשות המכוונת. מצד שני, המאמן עמד בתוך המגרש. נכון, קיד התנגש בו בכוונה וסחט עבירה טכנית. אבל מלוכלך? ממש לא.

ויש כמובן את כל החלק מחוץ למגרש.

ב2001 קיד היכה את אשתו. כך שמענו. העניין היה, להזכירכם, יום מלא מריבות וצעקות הדדיות, ואז ויכוח סביב השאלה הרת הגורל, האם מותר לג'ייסון לקחת מהצ'יפס של הילד או לא, יריקה, צעקות, מכות ומשטרה. בהמשך סדנת ניהול כעסים, גמילה לא מוצלחת מאלכוהול, ותביעות גירושין הדדיות כעבור שש שנים, ב2007. בכתב התביעה טענה אשתו שג'ייסון אמלל אותה, התעלל בה, צעק עליה והכה אותה באופן קבוע, ובנוסף, הנה באות הבנות, היה בקשרים עם אינספור רקדניות, מעודדות, אוהדות ואפילו, שומו שמיים, יצאניות. הדברים הגיעו לכדי כך שנאלצה לשלוח את בנה בהיחבא לחדר ההלבשה של הקבוצה כדי שיגנוב את הטלפון הנייד של בעלה, ושם גילתה הודעות לנשים, תמונות לא חסודות שנשלחו אליו ועדויות למערכות יחסים מחוץ לנישואין. הוא, מצידו, טען בתביעה הנגדית שהיא קנאית עד אובססיה ונהגה לתקוף אותו, בעיקר מילולית. לצערו, ג'ומאנה קיבלה תכנית בVH1 ושם הוציאה את הרפש בצורה הרבה יותר מוחשית וצבעונית.

בעשירי לספטמבר, אגב, יחגגו ג'ייסון קיד ופורשיה קולמן, אשתו השנייה, את יום הנישואין השביעי שלהם. לזוג יש שני ילדים ועד כה לא דווח על בעיות ביניהם.

תוסיפו לזה מעצר על נהיגה בשכרות קצת אחרי שהצטרף לניקס, וזה פחות או יותר מסכם את ההיסטוריה הבעייתית של ג'ייסון קיד. תאהבו אותו או תשנאו אותו, או סתם לא תחבבו, לפחות שתהיה לזה סיבה. החלטה שלכם.

שנייה, הטלפון שלי מצלצל…

תראו מה זה, העורך שלי מתקשר בשבת בבוקר… מוזר.

היי גבר… מה קורה?

לא, בדיוק מסיים. כבר מעלה אותו. עברתי עליו, הכל סבבה… כמה יוטיובים, שלוש תמונות, רק בוחר תמונה ראשית…

מה זאת אומרת דירוג… לא, למה שאני אכניס דירוג?

לא מבין… מה זאת אומרת כולם מכניסים עכשיו דירוג…. לא… נראה לך???

טוב תקשיב אני ממש לא מבין מה הקשר ומה הדיקטטורה הזאת ואין לי "דירוג" להכניס לכם ומצידי אתם יכולים לדחוף…

הבנתי. לא אין צורך לספר… עדיף שיישאר בינינו. בטח, אני אפרסם דירוג. אין בעיה.

היי חברים, איך אפשר לסיים בלי שלושת קטעי היוטיוב האקראיים הטובים ביותר שנתקלתי בהם הבוקר!!!

במקום השלישי… סמי הכבאי והשרפה הגדולה של פונטי פנדי!!!

במקום השני…. קבלו במחיאות כפיים סוערות את זאב טנא בשירו ביירות!

ובמקום הראשון, כצפוי אני חייב להגיד, קלינט איסטווד, לי ון קליף ואלי וולך בדו קרב הגדול בכל הזמנים, מתוך הטוב הרע והמכוער… יההההה!!!